דוד
פעם ראשונה שאני קוראת לך ככה
כל השנים האלה זה היה שקורי (לתקופה קצרה)
ואז דוּב
הכרנו עוד לפני שהפכת לאהבת חייה של דפנה, יש לי פוֹר של כמה חודשים עליה בהכרות איתך,
אני הייתי קצינה צעירה בצאלים ואתה קצין מהונדס
גבר גבר כזה
לא אשכח איך פעם ראשונה הגעת להורים שלי
ואני יורדת במדרגות ואומרת ״שקורי? מה אתה עושה פה?״
וזהו
מאותו רגע הפכת לדוּב
אני רוּק, דפנה פוּן, תמיר תוּם ואתה הדוּב שלנו
היינו רביעייה בתוך משפחת פרץ שקורי שנוצרה בזכותך
רביעייה שעשתה לי טוב בלב כל פעם שהתכנסנו
כשנכנסת לחייה של אחותי דפנה, הפכת להיות החצי השני שלה
בעוד שהיא החצי השני שלי,תאומה שלי,
אבל ויתרתי לך, נתתי לך את הטייטל ואת המעמד
כשראיתי אתכם יחד, ידעתי שזה זה
החצי שלה ושלך הפכו להיות שלם.
אי אפשר היה לפספס את החיבור והאהבה שלכם
כמה אושר!!
דוּב שלי, היית לי לאח גדול
כזה שלא היה לי מעולם בבית מלא בנות
הראשון לעזור לי בהכל
ההודעה האחרונה שלך אליי..״צריכים עזרה? יש לי פה כבלים״
קידוש שכ״כ חיכיתי לו שאתה ותמיר יחד בבית בזמן המלחמה הארורה הזו, זה היה נדיר
היית הראשון לעזור
השרת עליי תחושת ביטחון שאין לי דרך להסביר אותה
וידעתי שאם אני מרגישה את זה, אז גם דפנה ויהלי מרגישות את זה פי כמה וכמה
וזה עוד יותר גרם לי להעריץ אותך
כמה לחצת עליי ועל תמיר להתחתן כבר
יותר מכל דודה או סבתא שאני מכירה
גם את זה עשית בדרך שכל כך מאופיינת אותך
הכי תכלסית
כזו של אתה יודע מה אתה רוצה
והנה, זו הייתה אמורה להיות השנה שלנו
השנה שנחגוג בה בגדול
ועכשיו
איך אני יכולה לעמוד מתחת לחופה
בלי שאתה שם?
איך אני יכולה לרקוד ולשמוח
שהלב שלי נתלש לי מהגוף
שהכאב מילא לי כל תא ותא בגוף
והוא פשוט לא משחרר
אני כואבת את לכתך
בצורה שמעולם לא נתקלתי בה
הלב שלי מרוסק לחלקיקים
הנשמה שלי מנופצת
אני חושבת עלייך כל הזמן
אולי אנשים מבחוץ, יצמדו לטייטל של גיס
ולא יבינו
אבל טייטלים כאלה מעולם לא עבדו אצלנו במשפחה
מי ששם הוא שם
עד הסוף
אתה אח שלי
אתה חבר נפש שלי
אתה כל העולם של אחותי
והאבא של האחיינית שלי
וזה אומר הכל
אני בטוחה שעוד אכתוב עלייך
אני מסרבת להאמין שזה קרה
מחכה כבר להיפגש שוב
שנראה איזה סרט ביחד
בזמן שכל השאר ישנים
אני אוהבת אותך דוד
גיבור ישראל
מלך העולם
אין ולא יהיה אדם כמוך
נפלת חלל
והשארת חלל
שאני לא יודעת איך נמלא